רפי שפירא

סופר ואמן מקומי, שאת שפתו המיוחדת אפשר לאבחן בכל משפט.
כתיבתו איננה חפה מחיפוש אחר מקוריות, היא נובעת בטבעיות כאילו מעצמה, וזהו אחד מקסמיה.
ראייתו המיוחדת של רפי מתבטאת במגע ובזיכרון חושני וארוטי עם כל הסובב אותו, אותו מגע ראשוני שחווה הילד שבתוכו ושאף פעם לא מת..."
(מתוך דברים שנכתבו על רפי על גבי ספרו "מסעותיי אל מחוזות החך" שיצא לאור ב-2005.)

------------------------------

תרומת איברים / שולי דיכטר חבר מענית
אשרי משתיל אברי נפשו
מזרים דם הרוח, נשמת האף
בזולתו.

איברים ואברי איברים נישאים בתיבות אדם
עשרות, מאות, אלפים, רבבות
מושתלים הלאה, בסעדי נפש גדולים בברכת שלום רפה

בחיוך, במבט עיניים עמוק, בשירת לב.
וככל שתורם כך מרבה איבריו
ומגדיל נפשו לבצוע ממנה לתת,

לגזום ענפיו לתִתם
ומרבה ומלבלב
ופורח ומפרה עוד ועוד.

אברי איברים נישאים
מושתלים הלאה והלאה
לעברי עברים.

אשרי תורם איברי נפשו בחייו.



ריבת עגבניות וחצילים / שולי דיכטר, חבר מענית כותב על רפי


תודה לרפי על תרומתו ופועלו בקיבוץ- על כתיבה,שירה והופעות בארועי תרבות רבים.

רפי שפירא נפטר ביום 1.4.08
יהי זכרו ברוך.