אדם זרטל
אדם זרטל (נולד ב-1936) הוא ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה. זרטל הוא בן קיבוץ עין שמר.
זרטל למד כלכלה וחקלאות מטעם הקיבוץ, ומילא בו תפקידים מרכזיים. השתתף בשיחות העדות, לאחר מלחמת ששת הימים, שכונסו בקובץ "שיח לוחמים". לפני מלחמת יום הכיפורים שהה בשליחות באפריקה, חזר לישראל וסייע בניהול צליחת תעלת סואץ במבצע אבירי לב. נפצע כקצין הנדסה בכיר על הגשרים. פציעתו הייתה קשה והוא שהה כשנה בבית חולים. רק לאחר שחרורו מבית החולים החל בלימודי ארכאולוגיה.
זרטל ערך סקרים ארכאולוגים בהר מנשה והר אפרים. חפר בלכיש, בח'ירבת אל-חמאם בשומרון, ובאל-אחוואט שבנחל עירון.
פרסומו בציבור הרחב בא מחפירת האתר בהר עיבל, בו זיהה מזבח ישראלי. על פי פרשנותו זהו המזבח סביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע. הצעתו היא שהר עיבל הוא אכן הר הקללה, אלא שהר הברכה הוא הר כביר שממזרח לו, ולא הר גריזים של היום, בו יושבים השומרונים. טענתו לגבי מזבח יהושע זכתה להתנגדות מצד מספר ארכאולוגים, בין השאר משום שהיא מנוגדת לטענות של גישת ביקורת המקרא באשר לתאריך חיבורו של ספר דברים ולמידת מהימנותו ההיסטורית. כך, למשל, ראה ישראל פינקלשטיין באתר לא יותר מאשר שרידים של מגדל שמירה קדום. את קורות התגלית והתייחסות הממסד האקדמי אליו סיכם זרטל בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל".
--------------------------------------------------------------------------------
אתר "אל-אחוואט" והשערות סביבו
מראה פנימי של הנוראגה בארוביו
הארכאולוג אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה ערך במשך יותר משלושים שנה את סקר הר מנשה. בין השאר הגיע זרטל לאתר הנקרא בפי תושבי נחל עירון בשם אל-אחוואט, שמובנו "הקירות", "החומות" , או "החצרות" בעגה מקומית.
לדעת זרטל מדובר בחרושת הגויים, האתר המקראי המוכר לנו מספר שופטים בקשר למלחמת ברק בן אבינועם בסיסרא, שר הצבא של יבין מלך חצור (שופטים, פרקים ד' וה'). במקום נמצאו מבנים קטנים וחומה רחבה יחסית לאתר כה גדול. האתר היה מיושב רק כ-50 שנה. תושביו הירבו באכילת דגים [1]. החומה אינה ישרה ובנויה גלים גלים. לאתר אין מקבילות בארץ, מלבד ארבעה אתרים קטנים דומים ליד כרם מהר"ל. בחפירות באתר השתתפו גם קבוצות מאוניברסיטת קליארי ב"סרדיניה". [2].
מסתבר כי אתרים דומים נמצאו באי סרדיניה שבאיטליה. באי ידועים 7,000 אתרים בעלי מבנה דומה. הם נקראים נוראגים, מילה שפרושה בשפה סרדינית עתיקה "ערימת אבנים". המבנים נראים כערימות אבנים בעלות כיפות שטוחות. החוקרים משערים כי היו אלה מקומות מגורים של משפחה אחת או יחידת לוחמים. גם בסרדיניה נמצאו מבני-כיפות כמו באתר "אל-אחוואט" וכן מסדרונות צרים אל חדרי המגורים.
ההקבלה לסרדיניה מתחזקת שכן ידוע כי מלחמת ברק בן אבינועם נגד סיסרא חלה במועד המשוער בו הגיעו לארץ ישראל "גויי הים" : הפלשתים מכרתים, בני שבט ה"סוקולו" מסיציליה ואולי גם בני ה"שורדנה" מסרדיניה. גם מיקום האתר מתאים -מרחק של 14 ק"מ מנחל הקישון - מקום הקרב בין סיסרא לבין שבטי ישראל.
אדם זרטל מוסיף בנושא זה:
" כבר אולברייט העלה את ההשערה שגויי הים ישבו באזורים של צפון השרון, ובראשם עמד הגנרל סיסרא. הקשר של סיסרא לגויי הים נזכר על ידי חוקרים רבים, ואנו סבורים כי אפשר – על פי דמיון השם - שמוצאו מהעיר סאסארי (Sassari), העיר השניה בגדלה בסרדיניה. הדבר מקרב אותנו להסבר חדש לקרב בין הכנענים לישראלים, הנזכר בשופטים ד-ה (שירת דבורה). האפשרות שבראש הקואליציה עמד מצביא שרדני (השבט מסרדיניה) הועלתה כבר בעבר, ובחינה גאוגרפית-פוליטית של הקרב מורה כי תמציתו הייתה השליטה בעמק יזרעאל, צומת דרכים וחוליית הקשר בין השומרון לגליל, שני המוקדים של ההתנחלות הישראלית בתחילת תקופת הברזל. [3]
תמיכה בהשערה מובאת גם במאמרו של אריה בורנשטיין מאוניברסיטת בר-אילן. מקור שמו של סיסרא היה מהמילה "סרא" בסרדינית עתיקה = קצין, והוא נקרא על ידי יבין להלחם בישראל, שכן יהושע חיסל את הכוח הצבאי הכנעני בחצור." [4]
זאב ארליך מוסיף תמיכה להשערה משמות האתרים. אתרים רבים בסרדיניה מתחילים באותיות: "סא", "סי", "סיסי". יעל אשת חבר הקיני מגישה לסיסרא "ספל אדירים". ובשירת דבורה נכתב: " שריד לאדירים עם" (פרק ה' כ"ה). ייתכן כי זהו רמז לגויי הים מסרדיניה בני ה"שרדנה".
מתוך ויקיפדיה,
--------------------------------------------------------------------------------
ספריו
טבלת הישימון (סיפורים), 1969
ארובות וחפר, 1984
סקר א - קער שכם, 1992
סקר ב - העמקים המזרחיים וספר המדבר, 1996
עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000
מאמרים
האם יש עדויות ליציאת מצרים?